גן עדן לחיות בית קברות לחיות 050-5989479

ההיסטוריה של קבורת חיות מחמד

 

ההיסטוריה של קבורת חיות מחמד

כששואלים אותי אם מי שקובר כלב הוא משוגע אין לי תשובה אני גם לא ידע אם אדם שלא קובר את החיה שהוא אוהב אינו משוגע. לא כל אחד יכול לשכוח ברגע חיה שאהב והעניקה לו אהבה . טקס הקבורה נועד בעיקר להקל על הפרידה ולתת כבוד למה שאנחנו מרגישים כלפיה. זה כבוד למתים אבל גם כבוד לחיים שהיו לנו יחד ולזיכרונות. קבורת חיות מחמד אינה המצאה של העידן החדש, שורשיו של מנהג קבורת חיות המחמד במצרים העתיקה ובתרבויות הפרה קולומביאניות בדרום אמריקה. בית הקברות הגדול ביותר לחיות בעולם העתיק נחשף באשקלון.

פרטים ניתן למצוא באתר http://www.bib-arch.org/e-features/dogs-buried-at-ashkelon.asp

קיימות עדויות ארכיאולוגיות שמצביעות על כך שהמצרים הקדמוניים נהגו לחנוט ולקבור את חיות המחמד ביחד עם בעליהם בקבר משותף. מרבית האלים של המצרים הקדמוניים היו בצורת בעלי חיים.

המצרים האמינו כי האלים הקדושים מקבלים את צורת בעלי החיים, הם קברו וחנטו בעלי חיים בדומה לבני אדם. הם נהגו לחנוט חתולים וציפורים בבתי קברות שהיו למעשה מקדשים שהוקמו לזכרם של בעלי החיים. קבורת בעלי החיים היו למעשה סוג של פולחן לאלים. המצרים היו משלמים לאנשי הדת בכדי לחנוט ולקבור חיות מסוימות כחלק מהטקסיות שבעבודת אליליהם. קיימות כמה שיטות חניתה אך המצרים כנראה השתמשו בשיטה מורכבת ויקרה במיוחד לבעלי חיים שיטה יוקרתית יותר מזו שנשמרה לאנשים רגילים. במצרים נמצאו מיליוני מומיות של בעלי חיים שנקברו בבתי קברות יעודיים שכאלה.

דוגמאות לבעלי חיים שנקברו במצרים החתול נחשב להתגלות מחדש של האלה בסטט, אלת המוזיקה ושמחה ושומרת הנשים, חתולים הוקרבו למען האלה, נחנטו ונקברו בבתי הקברות הייעודיים לחתולים. השור נחשב לחיה קדושה למצרים משום שייחסו לו צורת התגלות של האל אוסיריס שהיה אל המוות, האל שאחראי על עולם המתים. המצרים נהגו להקריב שוורים ולבצע טקסי קבורה של שוורים. הם האמינו כי בגלגולי החיים אל המוות מופיע בדמות שור. הנץ (עוף דורס) נחשב כקשור לאורוס אל האור. המגלן נקשר לאל תות, אל החכמה והלימוד. מלבד הקבורה כטקס של הקרבה למען האלים, נהגו המצרים גם לחנוט ולקבור את חיות המחמד ביחד עם בעליהם בקבר משותף. מתוך הכרה בחשיבות שתפסה חיית המחמד בחיי בעליה.

הפיניקים קברו את כלביהם באשקלון נמצא בית קברות לכלבים מתקופת המאה החמישית לפני הספירה. הספנים הפיניקים שהגיעו לאשקלון קברו כ1400 כלבים באופן מסודר ופולחני, קבורה זו מצביעה כנראה על אפשרות שהם סגדו לכלבים. כנראה שמנהג קבורת כלבים הועתק ע"י הפיניקים מן הפרסים. קבורת הכלב נעשתה בדומה לקברות בני האדם, עם טקס קבורה. בבית הקברות נמצאו כלבים שנקברו בתיבת קבורה ייחודית ומיוחדת, כמו כן הכלבים נקברו בכוונה כאשר הם שוכבים על הצד, רגליים מתוחות והזנב מקופל בין הרגליים האחוריות. מרבית הכלבים שנקברו היו גורים (כ60-70%), יתר הכלבים היו כלבים בוגרים וזקנים. על גופות הכלבים לא נמצאו כל סימנים המעידים כי הכלב נשחט ולכן סבורים החוקרים כי הכלבים הקבורים מתו מוות טבעי. בתי קברות לכלבים בדומה לבית הקברות באשקלון, נמצאו גם בלבנון. מיקומו של בית הקברות הפיניקי לכלבים (ליד הנמל) ושרידי חנויות עתיקות מצביעות על חשיבותו של בית הקברות בעיני הפיניקים. קבורת הכלבים מראה כי הכלבים תפסו חלק חשוב בחייהם של הפניקים הקדומים.

גם בימי היוונים והרומאים קידשו וחלקו כבוד אחרון לחיות המחמד של הנפטרים החשובים. מסופר על אלכסנדר מוקדון הגדול שקבר את כלבתו הנאמנה פיראטס והנציח אותה באמצעות הענקת שמה לעיר פיראטס.

אלכסנדר הגדול או אלכסנדר מוקדון היה יווני מלך מקדוניה, הוא היה מלך ולוחם אמיץ שחיי בתקופת ה356 לפני הספירה. אלכסנדר הגדול בנה אימפריה אדירה ונודע ביכולתיו כטקטיקן צבאי מעולה. לאלכסנדר הגדול היו 2 בעלי חיים שהוא מאוד אהב ומאוד נקשר. האחד, סוסו בוספלוס והשניה כלבתו האהובה פיראטס. במותם דאג אלכסנדר להנציח את שמם ולקברם בטקס קבורה השמור לבני אדם מאוד חשובים.

הסוס בוספלוס בוספלוס (פירוש השם: ראש השור) האגדה מספרת כי אף אחד לא יכול היה לאלף את בוספלוס. הסוס ניתן במתנה למלך פיליפוס השני (אביו של אלכסנדר), אבל הוא לא היה מעוניין בסוס הסורר. בכדי לאלף את בוספולוס, השתמש אלכסנדר בטריק, הוא הבין כי מקור חוסר מנוחתו של הסוס הוא הפחד מפני צילו. לכן הוא הסיט אותו מול השמש כך שלא יוטרד מצילו וכך הצליח לאלפו. בוספלוס ליווה את אלכסנדר בקרבות רבים ואלכסנדר האמין כי סוסו הוא בלתי מנוצח ואלמוות. בוספלוס מת בגיל 30 והדעות חלוקות לגביי סיבת המוות, חלק טוענים שסיבת המוות היתה מוות טבעי וחלק טוענים כי בוספלוס מת בקרב על אידספז ( Hydaspes). בכדי להנציח את סוסו האהוב, הקים אלכסנדר את העיר בוספלה ( Bucephala) שנמצאת ליד נהר האידספז. שם העיר כיום הוא Jalalpur Sharif שבפקיסטן ושם כנראה נקבר סוסו של אלכסנדר.

הכלבה פיראטס פיראטס כלבתו של אלכסנדר היתה כנראה מגזע הגרייהאונד. אלכסנדר גידל וטיפח אותה מגיל מאוד צעיר וקרא לה בשם פיראטס על שם חודש ינואר (במקדונית ינואר = פיראטס). מסופר כי פיראטס הצילה את חייו של אלכסנדר כאשר זינקה על פיל מצבא הפרסים ששעט לכיוונו של אלכסנדר. אלכסנדר הנציח את שמה של פיראטס כאשר קרא לעיר פיראטס על שמה וקבר אותה בטקס קבורה ממלכתי שליווה את הכלבה לקברה. אלכסנדר הקים לפיראטס מצבה ענקית לצד הקבר וציווה על התושבים השכנים לערוך מידי שנה משתה לזכרה של כלבתו האהובה. העיר עדיין קיימת עד היום.

בית הקברות לכלבים המפורסם בעולם Le Cimeti?re des Chiens — the Dog Cemetery in Asni?res-sur-Seine נמצא מצפון מערבית לפריס בצרפת. הוא הוקם ב1899 ויש בו גם קבר לכבשה, קוף וסוס. במקום ציון מיוחד לכלב בארי שהציל 40 אנשים משדה הקרב במלחמת העולם הראשונה ונהרג כשהציל את הילד ה-41 עוד פרטים באתר http://www.coolstuffinparis.com/cemetery-des-chiens-pet-cemetery-paris.php